החלטה בתיק רע"א 1153/04

1.        בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד השופטת ו' אלשיך) דחה את בקשתו של המבקש, שהוגשה בשנת 2003, לבטל צו פירוק שניתן בחודש דצמבר 1998 לגבי המשיבה 1 (להלן - החברה). הבקשה שבפניי הינה להרשות ערעור על ההחלטה האמורה. דינה של הבקשה להידחות וזאת בלא שאזדקק לתשובה.

2.        כבר משני הנתונים שצויינו - מועד מתן צו הפירוק ומועד הגשתה של הבקשה לביטול צו הפירוק - נראה כי המבקש מצוי בפני משוכה גבוהה. עם זאת, בהחלט ייתכן שנסיבות מסוימות יובילו לביטולו של צו פירוק שניתן לפני שנים. במקרה הקונקרטי קיימות נסיבות נוספות, אשר מובילות למסקנה שצדק בית המשפט המחוזי משסרב לבקשת המבקש.

3.        נציין את אלו:

           א. המבקש ידע על דבר בקשת הפירוק סמוך להגשתה.

           ב. זכותו של המבקש למחצית ממניותיה של החברה הוסתרה במכוון בשל חובותיו הרבים.

           ג. טענותיו הרבות של המבקש נגד בעל השליטה בחברה, הוא המשיב 2, שהחזיק במחצית המניות עבור המבקש, נידחו בפסק בורר. פסק הבורר, כך מסתבר, אושר בבית המשפט המחוזי בתל-אביב (יום אחד לאחר הגשתה של הבקשה דנא).

           ד. השגותיו של המבקש בעניין מכירה שלא כדין של נכסי החברה ערב מתן צו הפירוק, עובדה שלטענתו נתגלתה לו במסגרת הבוררות, יכולות להתברר בגדר הליכי הפירוק. כמובן, שאינני מביע כל עמדה לגופם של דברים. אין מניעה להציג את הטענות בפני מפרק החברה ולנסות לשכנעו, כי יש מקום לפעול נגד המשיב 2. היה והמפרק יסרב לפעול פתוחה הדרך לפנות לבית המשפט שעל הפירוק.

           יוער, כי לאור הנתונים שעמדו בפני בית המשפט המחוזי, כולל פסק הבורר, רשאי היה הוא ליתן החלטתו בלא לאפשר חקירה של המשיב 2.

4.        הבקשה נדחית.

           ניתנה היום, ד' באייר תשס"ד (25.4.04).

                                                                                      ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: